אומנות בקרב הגיל השלישי

הכוח הטמון בעשייה אומנות בגיל השלישי הוא רב. במקום בו הדייר מרגיש אולי יותר בודד ופחות מעודכן, כאן האומנות נכנסת כגורם המחזק את הערך והדימוי העצמי 

דרך האומנות יכול הדייר לחזק את הביטחון דרך מציאת דרכים לביטוי אישי, שיפור יכולות מוטוריות ומציאת תחומי עניין חדשים. העשייה נותנת כלים ללמידה וחקר על ההיסטוריה של האומנות ולגילוי כישרונות חבויים בקרב הדיירים. 

אין סיפוק גדול יותר מלהציג את אותם יצירות כלאחר כבוד בכניסות לבתים ולהזמין גם בני משפחה ושכנים לצפות בתערוכות קונספטואליות המתקיימות אחת לתקופה בבתים השונים. זו גאווה גדולה לדיירים שביכולתם לייצר יצירת אומנות מעוררות עניין והשראה. 

לא פעם גם הידע הטכני והאומנותי שנצבר בקרב הדיירים מועבר לדורות הצעירים המבקשים לדעת איך סבא וסבתא הצליחו לייצר יצירה כזאת מדהימה. לפעמים העניין המרכזי בביקורי המשפחות לא פעם מתרכז באומנות שנעשתה. 

נילי זינגר (75), המורה לאומנות המלווה במשך 8 שנים את דיירי בית אניטה מילר וב3 השנים האחרונות גם את דיירי בית פנחס רוזן מספרת לנו על מאחורי הקלעים של החוג. ״זה החוג היחידי שמחזיק אותי בבית הזה שפויה״ אומרת לנילי אחת הדיירות בת 95. 

״אין מחמאה טובה יותר זו״, מספרת נילי.

״אני רואה את רמת המורכבות של הדיירים מבצעים עבודת מוטוריקה עדינה שדורשות יציבות ואלו דברים שרק דרך השיעורים הללו צוברים. דיירת אחרת מספרת לי אחרי שעשינו ג’ירפה מעיסת נייר שהילדים שלה גם מבקשים שהיא תעשה להן.

בדרך כלל בחוגים האלה כולן או סורגות או משחילות חרוזים.

יריתי לעצמי ברגל כי אני נותנת לכל אחד מה שהוא רוצה ומאתגרת את עצמי כשאני מוציאה להם תמונות מז’ורנלים או מרשת ה- Pinterest ומדפיסה וכל אחד בוחר לו מה לעשות ומהחומרים שהוא רוצה לעשות. אני כמובן מכוונת ומסייעת להם שלא יהיה להם יותר מדי מסובך לבצע כי גם ככה בגיל הזה כולם הופכים לילדים קטנים באותם רגעי יצירה. כולם רוצים להיות ראשונים במלכה, רוצים עזרה ותשומת לב וזה מקסים. 

עשינו פרויקט למשל בפורים של מסיכות כשצבענו שבלונות של מסיכות חלקות לבנות ועליהן צבענו, הוספנו פייטים, נוצות, חתיכות בד, זקנים, פאות ואותן מסכות לא נופלות ברמתן ממסכות מקצועיות מושקעות שניתן למצוא במחסני תלבושות למינהן. הפרויקט של פורים חיבר בין אומנות ליצירה שמביאה תועלת לאומנות בר קיימא. במקום שהילדים או הנכדים ילכו לקנות תחפושות ואביזרים במאות שקלים, הדיירים יצאו כאן ארסנל של תוספי תחפושת יוקרתיים שחסכו לכולם בכיס וגם יצרו מזכרת סנטימטלית לחברי המשפחה. 

לט״ו בשבט עשינו פרויקט מיוחד של עציצים אותם הפכו אותם למעין דמויות או בעלי חיים.

הרעיון הגולמי היה תערוכה של עציצים וכשחיפשתי ברשת גיליתי עולם ומלואו של דוגמאות של עציצים שהתחפשו. שאלתי את הדיירים לדעתם וכולם זרמו עם הרעיון היצירתי. כל דייר לקח את זה לדירתו וכך הבתים קושטו בפרי יצירתם. 

אומנות נותנת להם עיסוק שבו הם יכולים להיות שקועים במשך שעות ביצירה. היא מפעילה גם את הידיים וגם את המוח. גם בזמן היצירה נוצרות שיחות מדהימות בין הדיירים שהעיסוק ביצירה נותנת להם השראה לנושאי שיחה וכולם עוזרים לכולם בדרכי חשיבה ביצירה עצמה. 

ממרום גילי אני חושבת שאני יכולה להבין יותר את הדיירים איתם אני עובדת מבחינת בעיות נפשיות והתאקלמות בבית הורים וזה מאוד מחמם את ביתם שיש בעלת מקצוע שקרובה לגילם וקשובה אליהם. 

טיפים של נילי:

–  צריך המון סבלנות כי ביניהם כאלה שאחרי הסבר שוכחים את אופן הטכניקה 

–  חשוב לשמור על הומור בעשייה עצמה שתקליל את האווירה כי לפעמים העבודה נראית קצת מסובכת והומור תמיד תורם 

– להשתדל שכל דייר יהיה מרוצה מהתוצאה של היצירה ודברים שהדייר מסוגל לבצע.

– מומלץ לא להתעסק עם כלי עבודה מסוכנים כמו לביהור, סכין יפנית, פטיש 5 ק״ג, אקדח מסמרים וכו’.

– הקשבה לרצונות הדיירים. המון פעמים הם מספרים על דברים אישיים ודברים שהם רואים בטלוויזיה ואז אנחנו מנסים ליצור מכך יצירות. 

– לשים לב שכולם עובדים כל הזמן ואין זמן ״אבטלה״ כדי שהם לא יאבדו עניין ויהנו ממה שהם עושים. שום דבר לא נעשה בכפייה.