אוריינות דיגיטלית בגיל השלישי

אוריינות דיגיטלית בגיל השלישי

הקדמה הטכנולוגית סוחפת בעל כורחה גם את בני הגיל השלישי המגלים עניין באפליקציות, מחשבים ושירותים דיגיטליים בשלל פלטפורמות. האוריינות הדיגיטלית תופסת תאוצה 

קשה כמעט לעקוב ולהיות מעודכנים על שלל החידושים הטכנולוגיים שיוצאים מדי יום. הרשתות החברתיות מציפות אותנו מכל עבר ונראה שהדור הצעיר חי עם הפרצוף בתוך מסך הטלפון בין עשרות האפליקציות.

קצב ההתפתחות הטכנולוגית של היום מהיר יותר מלפני 20-30 שנה. אם פעם הפיד היחיד היה הטלטקסט, שירות שפעל באמצע שנות השמונים, שירות שהיה מבוסס על שידורי טלוויזיה, שאיפשר לצפות במידע טקסטואלי ובגרפיקה פשוטה, אז היום הפיד שלנו כמעט בכל רשת חברתית כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, טיקטוק וכו’ ומשם הדור הצעיר שואב את המידע העדכני שלו.

בקרב בני הגיל השלישי, העולמות הדיגיטליים קצת פחות מוכרים ונגישים ולכן פועלים כיום מספר גופים על מנת לעודד ולפתח את האוריינות הדיגיטלית בקרבם. למעשה יום הקשיש הבינלאומי שצויין אשתקד (2021) היה בסימן אוריינות דיגיטלית וזאת בצל משבר הקורונה שאילץ את כולנו להתמודד. המפלט ודרכי התקשורת בבידוד היו אותם אמצעים דיגיטליים ולכן באותה תקופה בני הגיל השלישי היו יותר פתוחים לאמץ את אותם אמצעים.

מסקרים שערכו בג’וינט-אשל עם מכון ERI נמצא שמבוגרים שמחוברים דיגיטלית, הצליחו לעבור את תקופת הקורונה – החל בסגרים ובהמשך עם המגבלות – בצורה טובה יותר: הם היו יותר עצמאיים ופחות מידרדרים רגשית, פיזית ו/או קוגניטיבית.

מהי בעצם אוריינות דיגיטלית?

אוריינות דיגיטלית היא היכולת להבין ולהתמצא בסביבת המחשב, האינטרנט ובטלפון הנייד. האוריינות הדיגיטלית מייצגת מגוון רחב של מיומנויות טכניות, קוגניטיביות וסוציולוגיות לביצוע מטלות ולפתרון בעיות בסביבות דיגיטליות.

האוריינות הדיגיטלית מאפשרת ניצול יעיל של יתרונות הטכנולוגיה באופן בטוח, תוך הישמרות מפני סכנות ואיומים אפשריים. בעוד שהכלים הדיגיטליים הולכים ומתפתחים סביבנו, עולה גם הצורך באוריינות דיגיטלית, על מנת לעבוד כראוי בסביבות דיגיטליות.

דיירי חברת מעונות הורים גולשים וקוראים

הדיירים בבתים מתחברים לדיגיטל

״הדיירים סיפרו כי עולם חדש נפתח בפניהם. עולם המאפשר פעילות רבה  ועצמאית בשעות הפנאי, זאת בנוסף על הנאתם במהלך הלימוד״, מעידה מירה פרלשטיין שמעבירה בהתנדבות חוג לקבוצות של מתחילים ומתקדמים אצל דיירי בית פנחס רוזן.

ההדרכה של מירה כוללת: לימודי הכרה ושימוש בסיסי במחשב, מושגי יסוד והכרת האינטרנט וגלישה באתרים, שימוש בדואר האלקטרוני, לימוד והכרת תוכנות וישומונים (אפליקציות) ושימוש בישומונים במכשירי הטלפון הניידים החכמים.

״לשמחתי, הביקוש ללימוד גדול ורב, ושעות ההדרכה הורחבו. כשהתחלתי לא ידעתי עד כמה אהיה נשכרת מביצוע ההתנדבות שלקחתי על עצמי  –  הסיפוק, חדוות הנתינה והמשובים המרגשים מחממים לי הלב וממריצים אותי להמשיך ולהתמיד במלאכה זו.״

מירה פרלשטיין עם דיירי בית פנחס רוזן

הדיירים סיפרו לי שיכולותיהם התעצמו ונכדיהם גאים ביכולותיהם ולא האמינו שסבא וסבתא יכתבו להם אי פעם דוא”ל. בהקשר זה חשוב לציין כי הנגישות לבני משפחתם בארץ ובחו”ל עלתה מאוד, בכלים השונים שנחשפו בפניהם.  חלקם סיפרו לי בשמחה על יכולת לקחת חלק באירועים מרחוק. יש שכתבו סיפורי חיים כולל מהגולה, השואה, העליה והקמת המדינה.״

״חלק ניכר מדיירי בתי ההורים עבר את גיל השמונים, עם כל מה שמשתמע מכך לגבי הזיכרון והיכולת לנתח נתונים טכניים״, אומר יעקב הוארד שמעביר סדנאות על שימוש במכשירים ניידים בקרב דיירי בית פנחס רוזן. הפער הדיגיטלי שאנו עדים לו בגילאי 65+ אף מחריף בשל חוסר היכולת להדביק את מהירות העולם הדיגיטלי, לא רק השימוש בכלים דיגיטליים כגון מחשב וטלפון סלולרי אלא מעבר לשירותים תומכים כגון קופות חולים, חברות ביטוח ובנקים לעולם דיגיטלי שזר לקהל שהתרגל למגע האישי.

הדרכה של קשישים אלו בעולם הדיגיטלי מחייבת מאוד. היא חייבת להיעשות מתוך אהבה ,כבוד ואמפתיה רבה למשתתפים. היא צריכה לבוא מתוך ידיעה שאתה נדרש להקנות להם כלים שיעזרו להם להתמודד עם הצרכים הדיגיטליים של היום ומעבר לכך להפוך את העולם הדיגיטלי למקור של חוויה והנאה״.

״בזכות הסדנה אני סוף סוף יכולה להבין איך לשמור תמונה שאני מקבלת בוואטסאפ למכשיר שלי ולשלוח אותה במועד מאוחר יותר הלאה או אפילו לפרסם בפייסבוק״, מספרת אחת ממשתתפות הסדנה. ״אם עד היום מילים כמו ריליס, סטורי, פוסט, ציוץ ופיד היו נשמעים לי סינית, היום אני מצליחה להפתיע גם את הנכדים שלי בבקיאות במכשיר הנייד שלי וברשתות החברתיות״.

גולשים ונהנים עם דיירי בית פנחס רוזן:

בואו נדבר במספרים

להלן מספר נתונים על בני 65+ בישראל בהקשר זה הלקוחים מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וישראל דיגיטלית:

• מעל 85% מהם מחזיקים במכשירי קצה דיגיטליים, אך יותר מ 40% מתוכם אינם מנצלים את מרבית ההזדמנויות והאפשרויות הקיימות בהם
• בעקבות משבר הקורונה עלתה משמעותית המוטיבציה של בני +65 להשתמש באמצעים דיגיטליים, וגבר השימוש בהם. הבנקים בארץ, לדוגמה, דיווחו על עלייה של עשרות אחוזים בפעולות שמבוגרים ביצעו בדיגיטל.
• בקרב בני ה- 65+ 83% בעלי טלפון נייד מתוכם 70% בעלי טלפון חכם.
• 49% בני 65+ מחוברים לאינטרנט [לעומת 89% מקרב כלל האוכלוסייה].
• ל- 29% אין דואר אלקטרוני.
• 51% מעולם לא מילאו טפסים באתרים ממשלתיים.
• 66% לא עשו קניות או השוואות מחירים באתרי אינטרנט.
• 48% מעולם לא השתמשו באינטרנט לקיצור תורים או תשלומים.

ד״ר מיכל הלפרין בן צבי מתראיינת בכאן 11 – התמודדות עם קושי טכנולוגי בגיל השלישי

גופים העוסקים באוריינות דיגיטלית בישראל

תנועת של”מ (שירות לאומי למבוגר), במסגרת החברה למתנ”סים:
פועלת במסגרת החברה למתנ”סים, מונה כ-11,000 מתנדבים, הפועלים בכ-100 סניפים ברחבי הארץ. יוזמה של חברת פרטנר בשיתוף עמותת תפוח הניבה תכנית פיילוט עם תנועת של”מ, במטרה לבנות צוות הדרכה של מתנדבי של”מ להנגשת הטכנולוגיות לבני הגיל השלישי, באמצעות שימוש בטלפונים חכמים.

תכנית להב”ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית:
מיזם של ממשלת ישראל שמתמקד בהטמעת טכנולוגיית המידע והגברת המודעות לשימוש בה בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות. במסגרת התכנית פועלים 30 מרכזים בפריסה ארצית. במרכזים עובדים מדריכים, המלווים את המבקרים ומסייעים להם להיכנס לעולם המחשבים והאינטרנט, להכיר יישומים נפוצים, להשתמש בשירותי קניות וממשל זמין, לשלוח דואר אלקטרוני ולהכיר יישומים משרדיים עיקריים. בכל מרכז שתי כיתות הדרכה המכילות כ-40 עמדות מחשב המחוברות לאינטרנט בפס רחב.

עמותת IT Works:
הוקמה במטרה לקדם גיוון בתעסוקה ולאפשר למגוון אנשים להגיע למימוש הפוטנציאל התעסוקתי שלהם. פועלת בפריסה ארצית ומעניקה הכשרות טכנולוגיות, לצד מיומנויות תעסוקתיות.                          

עמותת מחשבה טובה:
הוקמה על מנת לחבר אוכלוסיות מוחלשות לעולם הטכנולוגי. העמותה מפעילה כ-10 מרכזים טכנולוגיים קהילתיים ברחבי הארץ וכן מרכז מחשבים נייד עבור אוכלוסיות הנעדרות גישה למרכזים הנייחים. לעמותה צוות של 80 עובדים ועוד 100 מתנדבים. העמותה עובדת עם כל הגילאים – החל מילדי גנים ועד לאזרחים ותיקים: בני נוער בסיכון, דורשי תעסוקה, עולים חדשים, אנשים מהמגזר החרדי והערבי ואנשים עם צרכים מיוחדים. בתהליך האסטרטגי האחרון הושם דגש על אוכלוסיית הזקנים.                   

עמותת תפוח:
פועלת ליצירת שוויון דיגיטלי בישראל, במטרה להוות גשר בין אומת הסטרט-אפ הצומחת ובין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. באמצעות צוות של 250 מדריכים מקצועיים פועלת העמותה בעשרות מוקדים בכל הארץ ומגיעה לכ-80,000 מוטבים בשנה אשר זוכים בהכשרה טכנולוגית. קהל היעד המרכזי בפעילות העמותה מתמקד בתושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל שאינם זוכים לנקודת זינוק שווה להשתלבות בחברה ובכלכלה הישראלית.

גם אלון אולארצ’ק הוא בסך הכל בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי