עשרות שירים ישנים ומוכרים נכללו במופע המחווה לכבודו של ד”ר גידי קורן, המלחין והפזמונאי שעלה על הבמה בבית פנחס רוזן בנר ראשון של חג החנוכה
מאת: קרן שלהבת
חג החנוכה משופע באירועי תרבות ואמנות מרגשים, אחד האירועים הבולטים השנה הוא מופע השירים של ד”ר גידי קורן, אשר התקיים בבית פנחס רוזן ביום רביעי נר ראשון של חנוכה, בהשתתפות להקת האחים והאחיות אותה הקים קורן.
“אין דבר יותר מרגש מלשמח את בני הגיל השלישי ששירי ליוו אותם ואת ילדיהם עשרות שנים”, אומר קורן, שלאחרונה החל להפעיל חוג של תרבות ומוזיקה לדיירי בית פנחס רוזן. לדבריו, הנגשת המוזיקה לקהל הבית גורמת לו לסיפוק אדיר הן מהפן שהוא זוכה בעצמו לעמוד על הבמה ולשיר והן מכך שדיירי הבית זוכים לשיר את השירים עליהם גדלו.
המופע שעלה כלל שירי חנוכה לרגל כניסת החג והדלקת נר ראשון. את קורן ליוו שני מוזיקאים נוספים אמיר אלמאלן ויונתן רוזין שהרימו את המופע לכבודו של קורן.
ד”ר גידי קורן נולד בתל אביב וגדל בקריית אונו. אביו היה המהנדס הראשי של תחנת הכוח רדינג של חברת החשמל בתל אביב. בשנת 1965 סיים את לימודיו בתיכון חדש בתל אביב. בצבא שירת כחובש קרבי בנח”ל ובהמשך הפך לרופא.
קורן אחראי להלחנת כ- 40 שירים לזמרים רבים ומוכרים בארץ. בניהם את ברוך ג’מילי ששר וכתב שלמה ארצי. בפסטיבל הזמר והפזמון 1974 זכה קורן עם השיר במקום הראשון.
קורן ידוע כמי שהלחין את שיריו של נתן יונתן, ובהם: “כמו בלדה”, “אם העולם”, “פתאום קם אדם”, הידוע גם הוא בביצועו של שלמה ארצי.
בערב המחווה שנערך לכבודו נכללו בעיקר שירי חג החנוכה וגם משירי להקת “האחים והאחיות” שיצרה תקליט מהשירים של נתן יונתן אותם הלחין.
קורן שהתמחה ברפואת ילדים בבית החולים שיבא, לא פסח על הגיל הרך. הוא הלחין את “הבובה פסטי”, “שובי דובי”, “פיץ העכבר”, “טיול לארץ התווים” ועוד שירים רבים. לדבריו החיבור לעולם הילדים תמיד היה טבוע בו.
“התחלתי להלחין מאז שהייתי ילד. אחי שירת בלהקה צבאית וכבר אז הלחנתי שירים עבור הלהקה שלו. גדלתי בבית ששמע ואהב מוזיקה עברית. ההורים שלנו דאגו לקחת אותנו לקונצרטים והופעות. במשך כל ילדותו נחשפתי למוזיקה” הוא אומר.
מה גרם לך לבחור גם בקריירה בתחום הרפואה?
“זה קרה במקרה. בעת שירותי הצבאי, שלחו אותי לקורס חובשים והעיסוק בתחום נראה לי קסום ומעניין. נרשמתי ללימודי רפואה והצלחתי בהם. במשך כל חיי היו לי שתי קריירות שאהבתי במידה שווה ולא באו אחת על חשבון השנייה”.
כיצד הקהל בבית פנחס רוזן מגיב לחוג שאתה מעביר להם?
“מדובר בקהל שהגיע לארץ בזמן הקמתה. רובם או שעלו לכאן או שנולדו כאן בארץ. כשאני משמיע להם את השירים ומדבר עליהם – העיניים שלהם נוצצות. הם יודעים את המילים של רוב השירים. אני מלמד אותם גם שירים פחות מוכרים ואנחנו משוחחים עליהם.
לא כולם יכולים להתרוצץ ולנסוע להופעות לכן פניתי להנהלת הבית וביקשתי להתנדב. המטרה שלי היא לשמח את הדיירים ולהנגיש להם את השירים והשמחה. אני שמח לעלות שוב על הבמה גם בגיל 76. המוזיקה היא גורם מחבר ומשרה שמחה על כולם”.
אמיר אלמאלן (31) מוזיקאי שהקים את המופע ומופיע בפני הדיירים בבית פנחס רוזן בשנה האחרונה: “מדובר באירוע מרגש. אני מרגיש זכות גדולה להופיע מול דיירי הבית, לגרום להם לשוב למחוזות ילדותם, לשיר לרקוד ולשמוח. זה לא מובן מאליו שאחרי כל השנים הם זוכרים בעל פה את השירים עליהם בגרו וגידלו את ילדיהם”.